התואר "חסיד אומות העולם" ניתן לאלו שפעלו למען הצלת היהודים בתקופת השואה.

חסידי אומות העולם השתייכו לכל שכבות האוכלוסייה וסיכנו את חייהם למען היהודים מסיבות שונות: יחסים טובים עם היהודים, התנגדות לנאצים, ערכי הומניות ותחשות שליחות דתית. סיכון החיים היה כפול: הן מצד הגרמנים והן מצד שכניהם בני עמם מהפחד שילשינו עליהם. רבים היו המלשינים, וכמה מהמסתירים נתפסו והוצאו להורג.

חוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם, תשי"ג (1953) שקיבלה הכנסת, הטיל על רשות הזיכרון להקים יד זיכרון "לחסידי אומות העולם ששמו נפשם בכפם להצלת יהודים". החומר לגבי המועמד נאסף במחלקה לחסידי אומות העולם ב"יד ושם" ונגבות עדויות מהניצולים או מנציגים שונים של קונסוליות ישראליות. אלפי מקרי ההצלה בידי חסידי אומות העולם בארצות אירופה הכבושה מלמדים, כי היו בכל המקומות ובכל הנסיבות, אפילו בתוך מחנות ההשמדה עצמם, אפשרויות הצלה, מתוך קשיים וסיכון. שמותיהם של חסידי אומות העולם מונצחים ב"יד ושם" על קיר כבוד מיוחד ובשדרת חסידי אומות העולם, והם אף מקבלים מדליה ותעודת כבוד. הנצחת שמם וההכרה בגבורתם הנה תודתו של העם היהודי לכל דורותיו על הרחמנות והמוסר הגבוה שהפגינו אנשים אלה כלפי העם היהודי בשואה.

חסידי אומות העולם זכאים לאזרחות כבוד של מדינת ישראל לאות הוקרה על פועלם, ואחדים מהם אכן קבעו בה את מקום מושבם. לאלו מהם שהלכו לעולמם מבטיח החוק "אזרחות זיכרון של מדינת ישראל".

מרקובה- סיפורה של משפחת אולמה.

בביקור בעיירה מרקובה, שמענו את סיפורה של משפחת אולמה.

משפחת אולמה הסתירה בתקופת השואה שתי משפחות יהודיות. אחת המשפחות היהודיות הובאה אל משפחת אולמה ע"י קצין אוקראיני. המשפחה היהודיה הבטיחה לקצין שיוכל לשהות בדירתם בעת שהייתם אצל משפחת אולמה. אולם, כאשר הבין הקצין כי המלחמה עומדת להסתיים, והיהודים יחזרו לביתם, החליט להסגיר את המשפחה.

במרץ 1944 הובאו משפחת אולמה והיהודים אל כיכר העיר ע"י הנאצים. בתחילה נורו היהודים ואח"כ נורו ששת הילדים, האם ויקטוריה, ולבסוף האב ג'וזף. גופותיהם הושלכו אל בור הפרות המתות שבכפר.

כיום קיימת בכפר אנדרטה לזכר המשפחה ובה תשעה כדים- אחד עבור כל חבר משפחה, כולל העובר שהיה בבטנה של האם ועוד לא נולד.

ויקטוריה וג'וזף אולמה קיבלו את תואר  "חסידי אומות עולם" בשנת 1995.