מדוע דווקא לפולין? מתוך מאמרה של ד"ר נילי קרן

שאלה תמהה זו מנסרת בחלל האוויר מאז החל נוער ישראלי פוקד ארץ זו.

לפולין יש היסטוריה יהודית בת 1000 שנים. היסטוריה עשירה בנכסי תרבות ורוח, בחיי הקהילה והחברה, בתנועות נוער ועוד…

בפולין חיו בערב מלה"ע השנייה כ-3.5 מיליון יהודים ומהם שרדו אחריה 2000 בלבד.

רוב היהודים שנרצחו בשואה נרצחו על אדמת פולין. על אדמה זו הוקמו מתקני המוות "המשוכללים" ביותר שידעה האנושות עד אז.

במתקנים הללו- בית החרושת למוות- הובלו היהודים ברכבות מכל רחבי אירופה ואף מארצות הים התיכון, יוון ואייה, ואפילו מצפון אפריקה. יהודים יוצאי ארצות המזרח והמערב, חרדים ומתבוללים, ציוניים ואנטי ציוניים…

גם אם היו ביניהם ניגודים חברתיים, דתיים ואידיאולוגיים, בטרבלינקה, מיידאנק ואושוויץ- בירקנאו נעלמו ההבדלים כלא היו…

שם עשונו לעם אחד, העם שנרצח! אנחנו כולנו היננו ניצולי השואה האיומה ההיא, בין אם חיינו אותה על בשרנו, ובין אם לא. גם אם טרם נולדנו עת קרו הדברים הנוראים האלה, השואה טבועה בנו, בהווייתנו הקולקטיבית, היא משפיעה על אורחות חיינו, על השקפותינו, ובהיותה חלק חשוב בעברנו- משפיעה גם על עתידנו.

נרצחיה ציוונו לחיות ולזכור. בדרך הטבע לא עוד שנים רבות, יישארו עוד בייננו אלה שהיו בתופת וזכו להינצל ממנה, אלה שזוכים ואלה שנותרו להתייחד עם זכר יקיריהם שלא זכו. ואז תעבור החובה הזאת, האחריות הזאת, כלפי הנספים וכבודם אל הצעירים, אל הנוער, אלינו.

עתה נפתחה האפשרות "לעלות לרגל" אל גיא ההריגה ונעמוד ונתייחד עם הקורבנות במקום הירצחם, לכבד את זכרם ולהוקירם: בעומדנו שם- לראות בעיננו לאלו תהומות הידרדרו בני אדם, בני תרבות שעוללו את הזוועה ההיא.

אין כמעט יהודים חיים בפולין, אך עדיין נותרו על תילם כמה בתי כנסת, שרידים יהודיים ועוד בתי העלמין שגם אותם עלינו לפקוד ואף להפקיד בהם נוכחות… יש לנו רגשות מעורבים כלפי הפולנים, במידה רבה של צדק. אולם, השיפור ההדרגתי החל ביחסי ישראל- פולין במישור הדיפלומטי והתרבותי, הוא שפתח בפנינו את האפשרות לבקר בארץ זו. אנו רשאים להסתובב בה עתה בחופשיות ולהזכיר לעצמנו ולפולנים את הפרק האפל בתולדותיהם ובתולדותינו, פרק שממנו לא יכלו להתחמק עוד, ובעומדם פנים אל פנים מול בני העם שנרצח אך קם ועמד על רגליו.

אנו ממלאים את חובותינו כלפי בני עמנו שנספו בפולין והפולנים נאלצים להתמודד מחדש עם עברם ועם חלק מהטרגדיה של העם היהודי. אך זאת יש לזכור- אל נטפח בתוכנו רגשות שנאה ונקם אין נקם על מה שקרה. הרי אנו שואפים לעולם טוב יותר מזה שהורישו לנו הדורות ההם. עלינו לזכור היטב כי בתוך אפלת הימים האלה, ובקרב העם הפולני היו גם ניצוצות אנושיים רבים, אלה הם "חסידי אומות העולם" אשר בסכנה את חייהם ואת קרוביהם הצילו יהודים רבים. רבים מהם שילמו על כך בחייהם עלינו לכבד ולהוקיר אותם ולאור מעשיהם לכוון את צעדינו…