הורים יקרים שלום רב!                         סוף מחצית א, תש"ע, 2009-2010

עכשיו הזמן שנגלה לכם מה אנחנו באמת עושים בבית הספר……..

דבר ראשון, כל הכבוד! הצלחתם לשרוד את המחצית הראשונה של ילדיכם בתיכון! ….אל דאגה,תנשמו עמוק….. נשארו רק עוד חמש מחציות….
אז שנייה לפני שאתם מביטים בתעודות- שהן המראה ליכולות ולהישגים הלימודיים של ילדיכם, היינו רוצים להראות לכם צד אחר של בית הספר- הצד החברתי.
בית הספר, שלא כמו שאתם חושבים או מקווים, הוא לא רק "בית חרושת לציונים". הוא גם מקום בו אנחנו מפתחים את אישיותנו, את היכולות החברתיות שלנו, קובעים לעצמנו מטרות ורוכשים כלים, שיעזרו לנו להיות חלק מהחברה בעתיד.
תכונות אלו קשה לפתח בדרך המסורתית: ישיבה על כיסא, מבט חלול בעיניים וספירת הדקות עד הצלצול. לכן בבית הספר משתדלים לעזור לנו להתפתח בדרכים שונות מהרגיל.
במחצית הראשונה עסקנו בפעילויות שונות סביב נושאים שונים כגון: דת, מחויבות אישית, חגגנו את החגים, למדנו איך כדאי ורצוי ללמוד,בדקנו מהי זהותנו ואמרנו "לא לסמים ולאלכוהול".
למרות שאנו בטוחים שילדכם מספר לכם כל אשר עובר עליו בבית הספר, הכנו לכם רשימה של מגוון הפעילויות, שהתקיימו במשך מחצית זו בסדר כרונולוגי (שלא תגידו שאוצר המילים שלנו דל!
במסגרת ההסברים על חשיבות המחויבות האישית צפינו בהצגה "הילד מאחורי העיניים"- סיפורה של אמא, תלמה, הצופה בבנה יותם, שנולד עם תסמונת דאון ומנסה לגונן עליו מפני פורענויות העולם. זהו מסע אל חיק משפחה המתמודדת עם ייסורים, בורות ופחדים, שבמהלכו הופך הילד התם והבלתי מובן מאליו למקור של אהבה שופעת ושמחת חיים. ההצגה מלמדת שהכמיהה לקשר והחיפוש אחרי מעט חום והבנה הם חסרי גבולות. את ההצגה הציגה עדי צוק, בוגרת בית הספר וחניכת בימת הנוער לשעבר. המסר ברור: עלינו ללמוד לחיות עם השונה ולהכיל אותו בלב אוהב ומבין.
בהמשך לפרויקט המחויבות האישית יצאנו ללקט יבול בשדות הנרחבים של קבוצת שילר. השכבה התחלקה לשתי קבוצות- הקבוצה הראשונה קטפה בצל והקבוצה השנייה אספה סלק כל מה שאספנו נשלח למשפחות נזקקות.
כמובן ששום דבר ממה שקרה במחצית זאת, לא יכול היה להתקיים ללא האנשים המופלאים והמדהימים (אנחנו אובייקטיבים לגמרי) שחברו יחדיו ליצירת כוח מאוחד שפועל למען השכבה ומוכר לפשוטי העם בשם "מועצת תלמידים" יחד עם המורים וההנהלה.
בתאריך ה-10.11.09 נפגשה המועצה לראשונה כדי לתכנן את האירועים הקרובים.- מועצת שכבת י יצאה לדרך!
במסגרת שיעורי של"ח יצאנו לימי שדה. מטרת ימי השדה היא ללמוד על ארץ ישראל דרך הרגליים.
עד עתה יצאנו ליום שדה באשדוד, יום שדה בירושלים ויום שדה בת"א.
לפני חג החנוכה החלטנו לצאת לשמח אנשים בעלי צרכים מיוחדים. מספר תלמידים מהשכבה יצאו למע"ש- מרכז לאנשים בעלי מוגבלויות מעל גיל 20, וכמה תלמידים נוספים יצאו לבית אבות "גן דוד".
מטרת היציאה הייתה לגרום לתלמידים לתרום מעצמם למען האחר. גם התלמידים וגם האנשים במקומות ההשמה נהנו מאוד.
התקופה שלפני חנוכה הייתה תקופת לחוצה מבחינת מבחנים ולימודים. כדי להשתחרר מהלחץ , ערכנו תחרות חנוכיות בין כל כיתות השכבה וכדי שהשכבה תתגבש ושנצא לחופשת החנוכה בתחושה נעימה ארגנה מועצת התלמידים (המקסימה) מסיבת חנוכה. המסיבה הוכתרת כהצלחה מסחררת, כולם רקדו ונהנו ואכן, היא תרמה לגיבוש השכבה.
כדי שהתעודה לא תגרום לשבץ מוחי, רק להתקף אסטמה קל, המורים ראו לנכון להכינכם מראש ליום הדין (היום!!!!!!!!!!!!!!!) בעזרת פגישה אינטימית איתכם, בה הוצגו לפניכם החסרונות והיתרונות של ילדיכם (לא מדובר על הילד שלכם ספציפית, הרי לשלכם אין חסרונות). היום ה"זה" הוא "יום הורים". יכלו לבחור שם פחות מאיים, לא?
בתאריך ה-28 בדצמבר הלכנו לאולם "אוסי וזוהר" כדי להשתתף בפעילות "סל-גל".
במקום ראינו מספר שחקני כדור-סל נכים שהשתמשו בכיסאות גלגלים, המותאמים לצרכי המשחק. לאחר מכן, נערכה תחרות בינם לבין תלמידים מהשכבה והם גברו על הילדים גם כשהילדים היו על הרגלים וגם על כיסאות גלגלים. לבסוף, סיפרו לנו השחקנים את סיפורם האישי ועל בחירתם להפוך לשחקני כדורסל, תוך התגברות על המגבלות שלהם. המסר העיקרי שלהם היה שרוב הנכים בישראל הם נפגעי תאונות דרכים(80%) ושנדע איך בשנייה אחת אפשר להיכנס למציאות חדשה לגמרי.
בתאריך ה-30.12.09 עברנו הפעלה שנקראת "מכורים לחיים" בנושא מניעת שימוש בסמים. ההפעלה, שלא כמו הפעלות שאנו רגילים אליהן, פנתה לחושים השונים והפעילה אותנו ואת מוחינו.
הנושא הועבר בצורה מעניינית, כיפית מאתגרת ובלתי רגילה!
כידוע, השנה קיבלנו ב"דה שליט" מנהל חדש. רצינו להכירו קצת יותר והוא אותנו ולכן קיימנו שיח עימו.
הוא דיבר איתנו על כמה חשוב לו שכל תלמיד ימצה את המקסימום האפשרי של יכולותיו.
הציון בתעודה הוא מראה המשקפת את עבודתנו במשך מחצית שלמה- כמה שנשקיע, זו היא התמורה שנקבל. בהמשך, חיים בדש נתן לנו זמן ובמה לשאול אותו שאלות. הוא השתדל לענות על כל שאלה ולתת מענה לכל תלמיד.
בתאריך ה-10.1.10 יצאנו לצפות בהצגה "אני כריסטיאן פ.". ההצגה מבוססת על סיפור חיים ומתארת את שנות נעוריה של כריסטיאנה כמכורה לסמים. ההצגה מרגשת וכואבת. היא ממחישה לכולנו את ההשלכות של הסמים עלינו ועל הסביבה שלנו.
ב-24.1.10 נערך יום התלמיד בבית ספרנו. ביום זה, התלמידים החליפו את ההנהלה והמורים. נוכחנו לדעת כי עבודת המורה היא לא קלה כפי שחשבנו. מצד שני, המורים למדו כי גם להיות תלמיד זה לא פשוט.
כפי שידוע לכם, הידע התרבותי שלנו מתחיל ב"כמעט מלאכים" ונגמר באתרי אינטרנט נדושים. לאחר שהמורה לספרות הגיעה למסקנה של"הכות" ילד עם ספר עב כרס לא מרביץ בו תרבות, יצאנו להצגה בקאמרי. ההצגה: "כנר על הגג" ,מדברת על טוביה- יהודי עני, אביהן של חמש בנות המנסה לקיים את משפחתו עפ"י מצוות הדת והמסורת. הוא מתקשה להתמודד עם רצונותיהן המנוגדים של בנותיו הבוגרות, שבחירתן בחתנים אינה לשביעות רצונו. בנוסף לצרות מבית, נוחת על המשפחה צו הגירוש, הפוקד על כל יהודי העיירה ומחייבם לעזוב את ביתם בו נולדו וחיו.
ועכשיו, אחרי שהצגנו לכם את הצד המפותח של רובנו – הצד החברתי, אתם יכולים לנשום עמוק ו….להתפנות לבדיקת הצד הפחות מפותח: הוא נמצא בגיליון הציונים המצורף- התעודה.
אל דאגה תמיד יש מקום לשיפור!
אנו מקווים שגם המחצית הבאה תהיה פורייה כמו המחצית הזאת.
בתודה ובאהבה רבה,
נציגי מועצת התלמידים שכבת י': מירב ואיתמרורכזת השכבה: אביבה חדד.

מפגש בין המנהל מר חיים בדש לבין תלמידי כתות י

אחת החובות החשובות ביותר של מנהל היא ליצור אינטראקציה עם התלמידים.
אנו נציגי המועצה ביקשנו מפגשים עם מנהל בית הספר ואכן בקשתנו נענתה ברצון רב ובשמחה. מפגש ראשון התרחש בתאריך ה -4.1.10 .
ביום זה, שכבת י' חולקה לשתי קבוצות- כל קבוצה התכנסה בתורה ב"אולם המעלות" כדי לנהל שיח עם המנהל שלנו - חיים בדש.
בחלק הראשון של המפגש: כחלק מההכנה שלנו לקראת סיום המחצית הראשונה בתיכון, אליו נכנסנו רק לפני כארבעה חודשים, דיבר איתנו המנהל על כמה חשוב לו שכל תלמיד ימצה את המקסימום האפשרי של יכולותיו.
הציון בתעודה הוא מראה המשקפת את עבודתנו במשך מחצית שלמה- כמה שנשקיע זו תהייה התמורה שנקבל, אין הצלחה ללא השקעה!
בחלק השני של המפגש: חיים בדש נתן לנו זמן ובמה לשאול אותו שאלות. הוא השתדל לענות על כל שאלה ולתת מענה לכל תלמיד.
אנו מקווים שיהיו עוד מפגשים כמו אלה במשך השנה כדי לחזק את הקשר בין התלמיד למנהל.  

קולעים בישיבה

בתאריך ה-28 בדצמבר הלכנו לאולם "אוסי וזוהר" כדי להשתתף בפעילות "סל-גל"במקום ראינו מספר שחקני כדור-סל שהשתמשו בכיסאות גלגלים, המותאמים לכך, כדי לשחק.השחקנים משחקים בנבחרות ובתחרויות שונות ומגוונות. הופתענו לגלות כי הם אשפים בתחומם והם הגדילו לעשות כאשר נערכה תחרות בינם לבין תלמידים מהשכבה והם גברו על הילדים גם כשהילדים היו על הרגלים וגם על כיסאות גלגלים
לאחר מספר הפעלות של משחקים וניסיונות עם כסאות הגלגלים, התחלקנו ל-2 קבוצות, ובכל קבוצה, כל שחקן סיפר לנו על עברו. הסיפורים ריגשו מאוד, והופתענו לגלות שרובם איבדו את יכולת ההליכה שלהם בתאונת דרכים ולא במלחמות.
יצאנו מהאולם ברגשות מעורבים ואני בטוח שכולנו מעתה נזהר יותר בכביש.

                                                 חנוכה –האורות של החג בשכבת י
ברוח חג חנוכה, תלמידי דה שליט שכבת י', עכרו מגוון של פעילויות כדי להעצים את שמחת החג בבית הספר ובעיר בכלל.
מספר נכבד של תלמידים נשלחו למע"ש (מרכז עיסוק שיקומי לאנשים בעלי מוגבליות מעל גיל 20) ולבית אבות גן דוד. במע"ש "התפרצה" רוח חג החנוכה. התלמידים התחלקו לקבוצות והעבירו פעילויות נעימות לקבוצות מצומצות, הביאו עימם הרבה ממתקים ולבסוף סיימו את היום בריקודים. כולם נעמדו במעגל, מחאו מחיאות כפיים ונתנו לעצמם ליהנות בחברת אנשים שונים מאלה שאנו רגילים לרקוד בחברתם.

 ההצגה:"הילד מאחורי העניים"- שכבה י

במסגרת ההערכות לשנת המחוייבות האישית, ב - 24  לאוקטובר צפינו  את ההצגה "הילד מאחורי העיניים" בנושא המחויבות האישית.

על המחזה
"ב"הילד מאחורי העיניים" צופה תלמה בבנה יותם שנולד עם תסמונת דאון ומנסה לגונן עליו מפני פורענויות העולם. זהו מסע אל חיק משפחה המתמודדת עם ייסורים, בורות ופחדים, שבמהלכו הופך הילד התם והבלתי מובן מאליו למקור של אהבה שופעת ושמחת חיים. המחזה הזה ,הישראלי כל כך, מצא דרך ללבם ונפשם של בני אדם במדינות כה שונות ובמגוון שפות.
הכמיהה לקשר והחיפוש אחרי מעט חום והבנה…הם חסרי גבולות. "
את ההצגה הציגה עדי צוק, בוגרת בית הספר וחניכת בימת הנוער לשעבר. ההצגה היא מונודרמה  (הצגת יחיד) מרגשת מאוד על התמודדותה של אמא עם קשיו של בנה המונגולואיד ועם יחס החברה שמסביב. העברת המוסר השכל הייתה מאוד ברורה, עלינו ללמוד לחיות עם השונה ולהכיל אותו בלב אוהב ומבין.
ההצגה בבימויו של בן יוסיפוביץ' הוציאה אותנו מ"אולם המעלות" עם רגשות מעורבים.                                                                                            נציגי מועצת תלמידי שכבת י